הגהות הב"ח על רי"ף שבת נ״ג

1 תי' ברית נמחק:

2 בליכא כצ"ל:

3 נ"ב ממנו:

4 נ"ב בו:

5 דמחממין כצ"ל:

6 נ"ב נראה דלא קאמר דבעינן לשנויי אלא היכי דאבדור סמני אבל באשתפוך חמימי דהוא להרחצת כל גופו דהוה חולה שיש בו סכנה לא בעי לשנויי מידי דהוה אשאר חולה שיש בו סכנה דמחללין עליי את השבת ולא בעינן לשנויי במידי והראי' ממתני' נמי לא איירי אלא בכמון שהיא לרפאות מכת המילה גרידא לא לרפאות חליו של תינוק:

7 דתדחה כצ"ל:

8 חמין ושמן ע"ג מכה כצ"ל:

9 נ"ב ב"א:

10 נ"ב הקפר:

11 נ"ב הא דלא פירש בקיצור דה"ק ליה בחול מודינא לך אבל בשבת פליגנא עלך משום דא"כ קשה ר"א הקפר טעמי' דב"ש קאתא לאשמעי' ומש"ה איצטריך ליה לפרש דר"א הקפר קאמר ליה דבגר לד"ה צריך דאם נפרש לר"א הקפר בגר לד"ה אין צריך קשה נמי וכי טעמא דב"ש קאתא לאשמעינן דהא לרשב"א נמי לב"ה בגר א"צ אך קשה דא"כ דעיקר פלוגתא דר"א הקפר ליתא אלא בגר ה"ל למימר בהדיא לא נחלקו בגר שצריך וכו' לאיזה צורך קא"ל בחול מודי לך וצ"ע ולפירש"י דפירש דלרבה ר"א הקפר לא קא מהדר ארשב"א אלא מהדר את"ק דקאמר דבחול מחלוקת וקאמר ליה ר"א הקפר דלא נחלקו בחול ניחא:

12 נ"ב לאפוקי:

13 נ"ב קאמר:

14 נ"ב עליו:

15 האי כצ"ל.

16 שמעיה כצ"ל: